המניפסט הגילדאי

הצעה להבניה ארגונית מחודשת של הרשת, כתב בן מורג, חבר הצוות המוביל ב”הרשת: באר שבע”

בסוציוקרטיה קוראים לזה “מעגלים”. יש מי שהציע לקרוא לזה “ועדות” או אולי “להקות” (כמו להקות זאבים). כאן נקרא לזה “גילדות”. שמות שונים, רעיון זהה: המבנה הארגוני של הרשת יחולק לקבוצות, מיני-קהילות, אלה הגילדות. כל גילדה תעסוק בתחום עניין המשותף לחבריה (באנגלית זה נקרא Community of Practice). בראש כל גילדה יעמוד ראש/רכז הגילדה, שיהיה אחראי גם לחיבור התפקודי של הגילדה לשאר הרשת. לגילדה תהיה אוטונומיה יחסית נרחבת לפעול כגוף עצמאי: בכוחה להחליט מה יהיה המבנה הארגוני הפנימי שלה, מי יהיו בעלי תפקיד או אילו תכניות פעילות והחלטות תקציביות לקבל.

 

את “הרשת: באר שבע” אפשר למשל לחלק לגילדות הבאות:

גילדת המפיקים

הפועלים להפקת אירועים השתתפותיים, פתוחים ורחבים שקורים פעם בחודש-חודשיים

גילדת הנגרים

המכשירים נגרים חדשים, מבצעים פרויקטים של עבודה בעץ לשינוי פני העיר בשיתוף גילדת יצרני העיר ועובדים באופן שיתופי לקידום תחום העבודה בעץ

גילדת הלמידה

המקיימת מפגשי למידה שבועיים בנושאים שונים, ומאפשרת את פלטפורמת "חוג קח-תן" לשיתוף ידע השתתפותי

גילדת יצרני עיר/אורבניסטים

המשנים את פני העיר, הרחובות והמרחבים הפתוחים

נוסף לגילדות הנושאיות, יוקמו שתי גילדות רוחביות:

גילדת השירותים

אשר תספק שירותי רוחב לשאר הגילדות (עיצוב וגרפיקה; שיווק, מיתוג ופרסום; ניהול קבוצת הפייסבוק; תקציבים וגיוס משאבים)

מטא גילדה

הגילדה של ראשי הגילדות (ה"מטא-גילדה"), הצוות המוביל של הרשת.

לאחר הקמת המבנה הארגוני הזה, אפשר לפרסם קול קורא לריכוז גילדות נוספות, שירחיבו בקלות את תחומי החיים שהרשת נוגעת בהם: 

גילדת מתנות

ניהול קבוצת המתנות העירונית והפקת אירועי מתנות ואירועי קח-תן (חפצים וידע) בשיתוף עם גילדת המפיקים או גילדת הלמידה

גילדת האוכל

אירועי אוכל ופרויקטים הקשורים באוכל (מיפוי מסעדות, קבוצת ביקורות אוכל, פרויקט "ג'ם-סשן" להכנה השתתפותית של ריבות וממרחים)

גילדת מטפלים

ריכוז כלל בעלי המקצוע בתחומים הטיפוליים השונים באזור

גילדת סביבה/אקולוגיה

קידום יער מאכל וגינות קהילתיות, קידום ניקיון בשכונות 

גילדת חינוך

קידום הקמה של מוסדות חינוך פורמליים ברוח הקהילה ותוכניות בלתי-פורמליות בשעות אחה"צ

יתרונות

  • מבנה ארגוני שאפשר לשרטט יחסית בקלות.
  • הרבה יותר קל לתאר את הרשת – הרשת היא התאגדות של גילדות, כל אחת ותחום העניין שלה. הגילדות בונות פרויקטים כדי לקדם את האג’נדה שלהן, ונעזרות תדיר בשאר הגילדות כדי לייצר שיתופי פעולה מניבים ומקיימים.
  • הרבה יותר קל לחבר חברים חדשים לרשת: אלה הגילדות שיש לנו, איזו מהן מעניינת אותך? בוא הצטרף למפגש הגילדה הבא.
  • מקל על שכפול הרשת במקומות חדשים: יוצרים גילדות סביב תחומי עניין שמושכים את חברי הרשת הספציפית.
  • המוקד הוא תחום העניין ולא פרויקט ספציפי, וזה (אולי) יותר אטרקטיבי לאנשים.
  • הרבה יותר קל לצרף תחומי עיסוק חדשים לרשת – הם פשוט מצטרפים כגילדה בפני עצמה, ונוסף עוד מעגל למבנה הארגוני.
  • אפשר “לפרוץ” את תקרת הזכוכית של מספר דנבאר (150 איש) שהרשת מתמודדת איתה כרגע, וליצור דרגת מורכבות נוספת ברשת.

אתגרים/התמודדויות

  • המבנה עלול להיתפס כמו היררכיית שליטה במסווה.
  • איך מתמודדים עם גילדות גדולות במיוחד? “מפגשי צוות” הופכים להיות פחות יעילים.
  • יש גילדות שמאבדות קשר עם הרשת הרחבה מרוב עצמאות ואוטונומיה.
  • איך מתמודדים עם ריבוי גילדות, כשכבר אי אפשר שכל ראש גילדה יהיה בצוות המוביל?

מחשבות/שאלות

  • האם המבנה הזה מקל על הרשת לייצר הכנסות עצמיות נוספות, או מקשה עליה?
  • מה רמת האוטונומיה שיש לכל גילדה, מבחינת תקציבים, תוכניות עבודה, מבנה ארגוני פנימי, חברות בגילדה?
השארת תגובה