אירוע השתתפותי (השתתפותיות)
אירוע או מפגש שתהליך התכנון, ההפקה והביצוע שלו נעשה בעבודה משותפת, יחד עם המשתתפים.
חשיבה רשתית (תודעה רשתית)
הלך המחשבה והתפיסה של כל חבר וכל פרויקט קהילתי כחלק מתמונת עולם רחבה יותר, שאינה לגמרי נשלטת (ולא יכולה להישלט) על ידי הנהלה מרכזית.
אלגואיזם
עיקרון מנחה להנעה לפעולה, לפיו הפתרונות שאנחנו מוצאים לבעיות האישיות שלנו (אגואיזם) יכולים לשרת בקלות גם את האינטרסים של הכלל (אלטרואיזם).
ליין
רצף של מפגשים סביב נושא מסוים. עצם המפגש זהה בחשיבותו לנושא המפגש.
יוזמה קהילתית (פרויקט קהילתי)
כל התאגדות של קבוצת חברים מהקהילה למען מטרה מוגדרת שנועדה לשרת את חברי הקהילה.
וולקאמינג/גריטינג
תהליך ההכנסה והחיבור של חבר חדש לקהילה
הון חברתי
כמות ואיכות החיבורים הקיימים ברשת אנושית. אפשר להבחין בין הון אנושי מגשר– הקשרים בין כל החברים בקבוצת שווים, והון חברתי מקשר – הקשרים בין קבוצות שונות. באופן כללי הרשת תתחיל מיצירת הון אנושי מגשר, ומשם תמשיך ליצירת הון חברתי מקשר בין קבוצות שונות.
Middle Out (מודל היברידי)
מרבית היוזמות המשפיעות על הקהילה מגיעות מהשטח (Bottom-Up) או מגופים ריכוזיים או מוסדיים (Top-Down). לעיתים קרובות מה שחסר הוא גוף שיחבר ויתאם בין הפעולות בשטח לגופים השלטוניים. גוף Middle-Out (כלומר, בעל מודל היברידי) משלב את פעולת השטח עם פעולת הגופים הציבוריים ומעלה את הערך המוסף שכל אחד מהם יכול להפיק בנפרד.
סוציוקרטיה
צורת התארגנות המשתלבת במבנה ארגוני היררכי קיים, ומאפשרת לעובדי הארגון להשתתף בקבלת החלטות הקשורות למדיניות הארגון. הסוציו קרטיה לא רק נותנת מודל למבנה ארגוני השתתפותי, אלא גם מתארת מתודולוגיות שונות המסייעות בקבלת החלטות השתתפותית ויעילה. אם זה מעניין אתכם, תוכלו להרחיב את ידיעתכם בתחום בתיקיית הדרייב של קבוצת “סוציוקרטיה בישראל”.
סופר יוזרים
חברי הקהילה המשמעותיים והמשפיעים ביותר במרחב מסוים. יכולים להיות סופר-יוזרים בקבוצת הפייסבוק שאינם מעורבים כלל בנעשה במרחב המציאות, ולהיפך.
פלייסמייקינג
התורה היישומית של שימוש ביצירת מקום (Place) ובעיצובו כדי להעצים את החיבור בין אנשים למרחב (מגורים, מחיה, לימודים וכו’) ובין אנשים לבין עצמם
פעילים
פעילי הרשת הם הבסיס האנושי לפעילות השוטפת של הרשת: הם יתפעלו את הליינים, ירימו פרויקטים, ייזמו פינות נוספות באירועים קיימים ויהיו הרוח החיה של הקהילה הרשתית.
סינק דינק
Single/Double Income, No Kids או בקיצור Sink/Dink היא תקופת החיים שבארץ מתרחשת בדרך כלל אחרי שלב האוניברסיטה, בקרב בני35-25, בעלי הכנסה קבועה אך ללא ילדים עדיין. תקופת חיים זו מתבטאת בחיפוש אחר השתייכות או מסגרת חברתית, בשאיפה להגשמה עצמית, במעברים תכופים בין מקומות מגורים ובשפע של פנאי.
עקרון ה-10
חוק אצבע שלפיו מקום ישגשג כאשר יש לו לפחות עשרה שימושים שונים (לדוגמה: מתקן מוזיקלי, מקומות ישיבה, שולחן אוכל, הפעלות לילדים), אזור ישגשג כאשר יש בו לפחות עשרה מקומות משגשגים, ועיר תשגשג כאשר יש בה לפחות עשרה אזורים משגשגים
צרכני עיר vs יצרני עיר
מרבית התושבים בעיר הם בעלי תפיסה תודעתית של צרכנים, כלומר הם מקבלי השירות מטעם ספקי שירות כמו אגפי העירייה השונים, מרכז הצעירים והעסקים המקומיים אשר אמורים לענות על “צרכי הלקוח”. אחת ממטרות הרשת היא לשנות את התפיסה התודעתית של כמה שיותר אנשים ולהפוך אותה לתפיסה של יצרני עיר, כלומר של תושבים שמקבלים אחריות על החיים בעיר ומשנים אותה לטובתם באמצעות פרויקטים, אירועים ופעילויות שונות.
פרקטליות
פרקטל היא צורה גיאומטרית המתייחדת בעיקרון מארגן שנותר זהה בכל קנה מידה. הרשת תהיה בנויה בצורה פרקטלית: דרך הפעולה בצוות המוביל תהיה זהה למעגלי הפרויקטים, וכל מעגל ישאף ליצור תחתיו עוד מעגלי פעולה,שיגבירו את מורכבות הפעולה של הרשת.
דרגת המורכבות של הצורה עולה משמאל לימין. תקריב של חלק מסוים בצורה הימנית יראה כמו הצורה בכללותה.
צירי קיימות (תודעתית/ארגונית/כלכלית)
כדי לגרום לרשת (ולכל אחד מהפרויקטים בה) להיות בת-קיימא (כלומר לקיים את עצמה לאורך זמן), יש לבחון שלושה צירי קיימות:
- קיימות תודעתית– היכולת של הארגון להפיץ את השינוי התודעתי שהוא רוצה לקיים, לסחוף עוד ועוד אנשים לרעיון ולחבר אותם ליוזמה.
- קיימות ארגונית– היכולת של הארגון לקלוט פרויקטים ובעלי תפקיד בקלות, לבסס תרבות ארגונית יציבה ולהציג מבנה ארגוני יציב וברור לכל בעלי התפקיד.
- קיימות כלכלית– היכולת של הארגון להיסמך על מקורות הכנסה כלכליים מגוונים ויציבים לאורך זמן (לפי סדר העדיפות: הכנסות עצמיות >> הכנסות ממשלתיות >> הכנסות מתורמים וקרנות).