שלב רביעי: בונים שלד ארגוני

אחרי כמה אירועים, ליין או שניים יציבים פחות או יותר, עוד ועוד פעילים בולטים שמצטרפים לתנועה, שותפויות שנרקמות בקהילה ומחוצה לה והתייצבות של דרכי התקשורת – אפשר לומר שיש כבר בסיס יציב לרשת הקהילתית שיצרתם. כעת הגיע הזמן להתייחס להיבט הקיימות, או: איך מקיימים קהילה לאורך זמן. 

דמיינו את בית הכנסת השכונתי שלכם. אם אתם לא מגדירים את עצמכם כדתיים או כמסורתיים, אתם מגיעים אליו אולי פעם או פעמיים בשנה לתפילה. במקרה כזה, הוא ודאי נראה לכם כישות מאוד פשוטה: קבוצת אנשים שמתאספת במקום אחד לתפילה. אם אתם מגיעים לתפילה פעם בשבוע ביום שישי, ודאי אתם מבינים שבית הכנסת הוא לא רק קהילת האנשים שמגיעים להתפלל. בטח תכירו אותו קצת יותר לעומק: את המנהגים שקשורים לתפילה, נורמות חברתיות כלליות, המחזוריות השבועית, החודשית והשנתית, “יחסי הכוחות” בבית הכנסת ועוד. 

אבל אם אתם מתפללים בבית הכנסת בכל יום והוא חלק משמעותי מחייכם, אז אתם יודעים שהקהילה שנהנית מה”מוצר” מגובה במנגנון ארגוני שלם, שכולל בעלי תפקידים שונים (רב, גבאים ושליחי-ציבור לדוגמה), חלוקת אחריות מובנית, תחזוק מבנה בית הכנסת, תרומה לקהילה (חסד), גיוס כספים ומשאבים ואולי אף מנגנון של גיוס חברים חדשים לקהילה. אפשר לחשוב על המנגנון הארגוני כעל השלד של בית הכנסת ועל הקהילה כמערכת העצבים (לקחנו את המטאפורות מהסרטון המעולה של יובל קליש). מערכת עצבים ללא שלד לא תחזיק מעמד לאורך זמן, ושלד בלי מערכת עצבים הוא חסר תכלית.

מודל הגילדות (מיני-קהילות)

ראשית, חשוב להבין: אין דרך “נכונה” לבנות את הארגון הרשתי שלכם, ודרכים שונות יכולות להצליח יותר או פחות, תלוי מאוד בהקשר הספציפי שאתם פועלים בו. אנחנו יכולים לספר על דרך אחת שעבדה בעבר ואולי תעבוד גם עבורכם, לפחות בתור התחלה. את ההשראה שאבנו משיטת הארגון סוציוקרטיה, שעוזרת בהבניית ארגון פרקטלי. אנחנו קראנו לזה “מודל הגילדות”.

בשיטה זו, הארגון הרשתי בנוי מגילדות לפי תחומי עיסוק או עניין: גילדת נגרות, גילדת יצרני עיר, גילדת ידע ולמידה, גילדת מפיקים וכו’. לכל גילדה יש עצמאות מרבית: במסגרת התכנון השנתי היא קובעת למשל מה יהיה המבנה הפנימי שלה, איזו מסגרת תקציבית דרושה לה ומה מוקדי העיסוק הרלוונטיים לחבריה.
הרכז של כל גילדה הוא גם חבר בצוות המוביל (או ה”מטא-גילדה”, הגילדה של ראשי הגילדות) אשר יתכלל את הפעילות המתואמת של כלל הגילדות. הרכז מזרים מידע מהגילדות לצוות המוביל וחזרה, ומתאם את הפעילות של הגילדה עם אלו של שאר הגילדות ברשת.
אם מעניין אתכם לקרוא עוד על מודל הגילדות, תמצאו בנספחים את  שסוקר את המודל לעומק.
כל גילדה יכולה גם להתחלק, על פי החלטתה, ל”תתי גילדות” שיפעלו במסגרת ספציפית יותר.לדוגמה, בתוך גילדת “יצרני העיר” תוכל לפעול גילדת גרפיטי.

אם תשאבו השראה משיטת הארגון הגילדאית, כך יכול להיראות המבנה הארגוני של הקהילה שלכם

חשוב לציין שהמבנה הארגוני הגילדאי נשען על הסוציוקרטיה, אוסף של כלים ומתודולוגיות שמסייעות בהבניית ארגון השתתפותי והוליסטי, ועל “Teal Organizations”, מודל ארגוני המאפשר פתרון של בעיות מורכבות, כפי שמתואר בספר Reinventing Organizations.

 

בעלי תפקידים בארגון

גיבשנו הצעה לחלוקת תפקידים בסיסית בארגון, הכוללת את בעלי התפקידים שייכללו בדרך כלל בצוות המוביל ויחד יבנו וינהיגו את האסטרטגיה הרחבה של הארגון ושל הקהילה הרשתית:

  1. מתכללת הרשת: מלווה את הצוות המוביל, אחראית על התיאום בין כלל חברי הצוות ועל הפיתוח האישי של כל אחד מהם;”שרת החוץ”, מייצגת את הארגון כלפי חוץ ומייסדת קשרים ושיתופי פעולה עם הרשות המקומית, עסקים מקומיים, התארגנויות אזרחיות נוספות; מפתחת את הרשת ומובילה את החלימה לטווח הארוך; מנהלת אסטרטגית של התקציב; מגייסת משאבים מרשויות, מקרנות ותורמים.
  2. מפתח קהילה ויוזמות שטח: מנהל קהילת האונליין בסוגי המדיה השונים ואת קהילת האופליין; יוצר חיבורים וקישורים בין חברי הקהילה; יוזם אירועים פנים-קהילתיים; מייסד מסורות ומנהגים; ממפה פעילים מובילים ודמויות מפתח בקהילה וחובר אליהם לפעילות השוטפת; מלווה יוזמות חדשות בשלבים הראשוניים.
  3. אשת שיווק: מנהלת התודעה הרשתית; אחראית עלStory-Telling וכתיבת תוכן בגישה כנה באונליין (פייסבוק, ווטסאפ, ניוזלטר); מנהלת קמפיינים לאירועי שיא; משמשת חוליית קישור למשרד גרפיקה; ממונה על יח”צ,דוברות, מיתוג וקריאייטיב; מפעילה את המתנדבים בשיווק האירועים.
  4. מפיק אירועים: מפיק אירוע שיא (מגנט) השתתפותי המיועד למאות משתתפים אחת ל-  45-30 יום; מנהל את המשתתפים בהפקת האירוע; בונה תיקי אירוע ומנהל את הידע; מקיים קשר שוטף עם המחלקות ברשות המקומית; יוצר “סצנה” רחבה יותר, מעבר לאירועים; מערב בעלי עסקים באירועים; אחראי על חוויית המשתתף באירועים (צרכנים, משתתפים-מפיקים ומפיקים בפועל); מנהל תקציב האירועים.
  5. מפתחת עסקית: יוצרת פרויקטים מניבי הכנסה לרשת (מפעלים); מלווה יוזמות עסקיות-חברתיות ברשת; מנהלת את תקציב הרשת; אחראית גיוס משאבים: פילנתרופיה, ממשלה ועירייה; ממלאת קולות קוראים ומקיימת קשר עם קרנות ותורמים; מתכננת ומנהלת תקציב הרשת בשוטף; מספקת ליווי תקציבי לכלל חברי הצוות המוביל.
  6. מפתח עירוני (פלייסמייקינג): מנהל האינטראקציה בין חברי הקהילה (התושבים) לעיר; יוזם פרויקטים קהילתיים לשיפור המרחב הציבורי; מותיר חותם במרחב במסגרת האירועים הגדולים; מחבר בין הרשת לאגפים הרלוונטיים בעירייה; ממפה את המרחבים הציבוריים מתוך היכרות מעמיקה עמם; מנהל מפגשים פתוחים לקהילה בנוגע לתכנון ולשינוי המרחב הציבורי; מעורב בפרויקטים של בינוי מצד העירייה ואחראי לעירוב התושבים בהם.
  7. מנהלי פרויקטים: הגדרת תפקיד ספציפית לפי הפרויקטים השונים שנוצרים ברשת.

 

בעלי התפקיד המרכזיים מרכיבים את הצוות המוביל של הקהילה: הם נפגשים פעם בשבוע-שבועיים לדיון באסטרטגיה הרחבה של הארגון, מתייעצים זה עם זה בנוגע לבעיות נקודתיות שמתעוררות בתחום אחריותו של כל אחד מהם ובונים פרויקטים משותפים ו”חוצי תפקיד”. ב”הרשת: באר שבע” אימצו את המסגרת של “האב”– מרחב וזמן משותף לעבודה לכל בעלי התפקיד, וישיבות נקודתיות על פי צורך. ב”שכונה צעירה” בירושלים עובדים בפורמט של 15 חברים שמתחלקים לתפקידים שונים ברשת בהתאם לצורך מיידי. אתם תצטרכו למצוא את המסגרת הנכונה לכם ומתאימה עבורכם. חשוב לזכור שהצוות המוביל את הקהילה אינו בגדר מבנה סגור, קבוע ומוחלט. יש יתרונות ומשמעות לשילוב של ה-“Super-Users“, חברי הקהילה הפעילים והמשמעותיים ביותר, בעשייה השוטפת. כדאי לנסות לקרב אותם למעגלי ההשפעה– אם באמצעות תפקיד רשמי שהם ממלאים במבנה הארגוני של הרשת, אם באמצעות “תפקידי ביניים” שתפורים במיוחד למידותיהם וממלאים צורך נקודתי שעולה ברשת בהתאם לשלב ההתפתחותי שלה.