יכול להיות שבשלב הזה כבר השתכנעתם. כלומר, כבר שנים ברור לכם שלחיות בקהילה זה ממש בשבילכם – בא לכם להכיר את האנשים שמסביבכם, להיעזר בהם ולעזור להם, לעשות דברים ביחד – אבל חשוב לכם גם לחיות בעיר, עם כל ההזדמנויות והקשרים החברתיים ותרבות הפנאי שהיא מציעה. ועד עכשיו אולי הנחתם שקהילה ועיר לא הולכים יחד. אבל יכול להיות שכבר התחלנו להזיז לכם משהו במחשבות, ותוכלו להסכים לפחות לבחון את ההנחה הזו מחדש.
אז אם אתם מהאנשים שיוצרים לעצמם את החיים ולא נותנים לחיים להוביל אותם, ונראה לכם שאולי רשת קהילתית בעיר היא הדבר הנכון בשבילכם – הגעתם למקום הנכון. במסמך הזה ניסחנו כמה הוראות הפעלה ראשוניות, את הבסיס שממנו אפשר להתחיל כדי לרקום במציאות את הרשת הקהילתית שלכם.
מה בין רשת וקהילה
המסמך שלפניכם עוסק במודל חדש לקהילה עירונית, מודל שבחרנו לכנות “רשת” (ולפעמים לאורך המסמך נקרא לו “רשת קהילתית” או “קהילה רשתית”, ולפעמים פשוט “קהילה”).
למרות שאנחנו קוראים לרשת קהילה (ובהרבה מקרים היא באמת מתפקדת ככזאת), יש כמה מאפיינים שגורמים לה להיות משהו אחר:
כמות החברים
הרשת היא קהילה פתוחה ובעלת חומות הצטרפות נמוכות ככל האפשר, כך שבתפקוד מיטבי תכיל מאות (ואף אלפי) אנשים שחיים באותה שכונה / עיר ומקיימים ביניהם מערך של קשרים. ככזאת, היא יכולה להיות “גשר” המחבר בין תושבי העיר לממשל המקומי, להשפיע על מרקם החיים העירוני בצורה רחבה (לא רק על ההיבט האנושי, אלא ממש על ההיבט הפיזי והתכנוני) ולשמש כפלטפורמה רחבה ליוזמות החברים בה ליצירת שינוי בעיר מתוך ראייה רחבה של טובת כלל האוכלוסיה במקום. הרשת תשאף באופן מתמיד להרחיב את מספר הפעילים בה מאוכלוסיית היעד ותהיה פתוחה גם להצטרפות של חברים שאינם בהכרח מאוכלוסית היעד.
שלב חיים משותף
אחד המאפיינים של הרשת (ויש שיגידו גם נקודה לביקורת) היא ההומוגניות היחסית שלה: הרשת נוטה לקבץ אנשים בשלב חיים זהה (בהווה צעירים או משפחות צעירות, ובעתיד גם משפחות בוגרות ופנסיונרים) ומאפשרת להם למצוא פתרונות משותפים לצרכים שעולים מתוך שלב החיים ולהשפיע באופן ממוקד על איכות החיים היומיומית.
מקומיות
הרשת נבנית ומתפתחת על בסיס ההקשר המקומי בו היא פועלת. ככזאת, היא פועלת ממרחבים ציבוריים מקומיים, מסתמכת במידת האפשר על משאבים מקומיים (מוקדי ידע, הון אנושי, בתי עסק…) ומתבססת על עקרונות קיימות מקומית כדי לקדם נושאים שונים הנוגעים לקיימות: קהילתיות, כלכלה שיתופית, התנהגות “שתפנית”, קואופרטיבים, גינות קהילתיות ועוד.
זה עלול להיות קצת מבלבל, אנחנו יודעים.
אנחנו מקווים שאם תמשיכו לקרוא הדברים יתבהרו, ותקבלו מושג ברור יותר של הרשת שעליה אנחנו מדברים, ואולי אפילו יעלו בכם תובנות שיוכלו לתרום לשיפור המודל למהדורה הבאה. אנחנו נשמח כל כך לקבל כל הערה או תובנה שנבטו בראשכם בעקבות הקריאה במסמך.
כתבו לנו: impact@eretzir.org.il
שלבים בבניית רשת
אוקיי, בואו נגיע לתכלס: איך טווים רשת שתהפוך לגוף שמשנה את העיר ואת החיים של האנשים שגרים בה.
אם חושבים על רשת (כל רשת, מרשת דייגים ועד האינטרנט), העוצמה שלה – ובעצם, המהות שלה – היא בחיבורים, בכמות שלהם ובחוזק שלהם. ובהשאלה לרשת האנושית שאנחנו מנסים לטוות, אפשר להגדיר כמה שלבים שהרשת צריכה לעבור:
שלב ראשון: טווים חלום
הכל מתחיל בשותפים
שלב שני: יצירת מגנט
אירוע השתתפותי, קבוצת רכישה, שינוי מדיניות - תבחרו אתם את המגנט שלכם
שלב שלישי: מקהל לקהילה
הדרך שמתחילה בקבוצת אנשים ומסתיימת בקהילה
שלב רביעי: בונים שלד ארגוני
כי כל רשת צריכה שלד להבנות עליו
שלב חמישי: חגיגה!
בשביל מה עשינו את הכל אם לא בשביל לחגוג?
הדרך לא בהכרח לינארית, והשלבים לא חייבים להגיע בדיוק זה אחרי זה. אפשר להתחיל בשלב אחד, לקפוץ לשלב אחר ולחזור אחורה; גם כשמגיעים לשלב האחרון, הדרך לא הסתיימה – זה רק הזמן לחשוב לאיזה מהשלבים היינו רוצים לחזור כדי לחזק ולשפר אותו; ושלבים חדשים יכולים להיווצר בדרך, מתוך הניסיון שצברתם. ובכל זאת, לפחות בשלב הראשוני של טוויית הרשת, היינו ממליצים להתחיל בהתחלה ולהתקדם צעד אחר צעד.
בהמשך החוברת ניקח את הצעדים האלה ונפרוט אותם לתוכנית פעולה ברורה, שמבהירה בדיוק למה אנחנו מתכוונים. מוכנים לצאת לדרך?