להפוך את הרחוב לקהילתי ושוקק חיים
כשמתן היה באגודת הסטודנטים בבאר שבע, הוא הרגיש שלא מספיק להיות אקטיבי רק בתוך הקמפוס, ושהמשמעות האמיתית של “מעורבות חברתית” היא שינוי ואקטיביזם בשכונות ובחיים שמסביב ומחוץ לאוניברסיטה.
הוא החליט, יחד עם אביטל, לעשות משהו שהגניב אותם – לשנות בין לילה את הרחוב שבו גרו, רחוב ביאליק – ועל הדרך, גם להגביר את המעורבות שלהם בעיר. הרעיון התגלגל בין חברים, נקבע תאריך והם יצאו לדרך במטרה ליצור פעולה במרחב העירוני שתהדהד החוצה מעבר לעגל היוצרים הראשוני ואולי אפילו תרתום כמה מתושבי השכונה להצטרף למיזם ולהשתתף בו.
במסגרת הפרויקט הם בנו “התערבויות” פיזיות קטנות וחביבות בשכונת ביאליק בהשראת שירי המשורר: נדנדה מהשיר המוכר “נד נד”, עץ משאלות, בלונים על המכוניות החונות ברחוב ועוד.
מעבר לשינוי שקרה במרחב ולמתקני הרחוב שנוספו לשכונה באמצע הלילה, הם גם רצו לפגוש את אנשי השכונה ולראות את התגובה שלהם לשינוי. אז הם הרימו את “הפסטיביאליק” – פסטיבל מקומי שנחגג ביום למחרת, ובו היו תכנים ופעילויות שהתאימו למגוון תושבים: תיאטרון בובות, סדנה להכנת חלילים, חלוקת שתילים ממשתלה מקומית ועוד.
לאחר האירוע הראשון, שהיה הצלחה גדולה, אגודת הסטודנטים אימצה את הרעיון והפכה אותו לפרויקט הדגל של מדור מעורבות חברתית. עם הזמן הוחלט לייצר תפקיד בשכר למי שיפעיל את המיזם, ונוצרה שותפות עם העירייה ועם הרשות לפיתוח הנגב.
בהמשך השתנה הפורמט כך שהתהליך מתחיל כמה שבועות לפני האירוע בשיתוף הציבור, מתקדם ליצירה ובניה משותפת של אירוע השיא, וממשיך לשגרה בבניית מפגשים שוטפים במקום קבוע, ככלי לשימור הקשר בין שכנים.
טיפ של אלופים:
“להיות מאוד ממוקדים. לבחור רחוב ספציפי או מקטע ספציפי שאתם קשורים אליו (נגיד – גרים בו), למצוא כמה חבר’ה שיהיו איתכם בתוך זה, אבל לא יותר מידי – בין 3 ל-10 אנשים, ולהתחיל בניסוי מאוד זול ומיידי יחסית מהרגע של ההתנעה הראשונית.” (מתן סעד)
לינק לסרטון של הפסטיביאליק הראשון
סיפר לנו על זה:
מתן סעד